הטעם הוא מרכיב מרכזי וחשוב בהבנת פעילות הצמח.
הרפואה הסינית היא רפואה המתבססת על צפייה והסתכלות בתהליכים המתרחשים מסביבנו ובתוכנו והסקת מסקנות ממה שאנחנו רואים ומרגישים
בספרו של הקיסר הצהוב נאמר:
חריף יכול להפיץ, גורם לדברים לזוז
המתוק יכול לבנות, להאט ולאזן
מר יכול לנקז מטה, לייבש, למצק.
חמוץ יכול לאסוף ולשמר .
מלוח יכול להוריד ולרכך.
ניתן לראות שכל טעם מייצר בגופינו בצורה מוחשית וברורה תגובה, תנועה, פעילות ברקמות ובמילה סינית אחרת משפיע על הצ'י שלנו.
כאשר נאכל משהו חריף הגוף שלנו יהיה חסר מנוחה, אנחנו נזוז, נזדקף.
לכן הטעם החריף יגרום לצ'י שלנו להתפזר ולנוע.
נחשוב על הטעם החריף כאשר נרצה להזיז תקיעות, לסלק משהו מהגוף או לעורר מישהו.
כאשר נאכל מתוק אנו נרגיש רגועים יותר, נינוחים יותר, מלאים יותר.
לכן הטעם המתוק, מרחיב, מאט וממלא
נחשוב על הטעם המתוק שנרצה להרגיע משהו, לבנות ולחזק אותו
כאשר נאכל משהו מר אנחנו נרגיש שהפה מתייבש, שהגוף מתקשה ומתאסף
לכן הטעם המר ייבש אותנו, יקשיח אותנו
נחשוב על הטעם המר שנרצה לייבש משהו, לרוקן הצטברות ומצק את הגוף.
כאשר נאכל את משהו חמוץ נרגיש איך הפה שלנו מתכווץ, איך הבטן מצטמקת, איך הגוף שלנו קטן.
לכן הטעם החמוץ מכווץ, סוגר ומקטין.
נחשוב על הטעם החמות כאשר נרצה לסגור משהו כמו הזעה או יציאות מרובות, שנרצה לשמר ולאסוף.
כאשר נאכל משהו מלוח, נרגיש את הליחה בפה מתמוססת, ותחושה יותר של רכות.
לכן הטעם המלוח מוריד ומרכך.
נחשוב עליו במצבים של הצטברות, נודולות, ליחה תקועה.
זה המבוא והבסיס התאורטי לרפואת הצמחי והתזונה הסינית
בהמשך ניתן דוגמאות 😊